דו"ח חדש: כ-25% מהישראלים מעל גיל 20 מעשנים, אבל משרד הבריאות מסתיר את האמת.

מפני שאם מוסיפים את החיילים ואת הקטינים שמעשנים המספרים מתחילים להיות מדאיגים.

היום, כבר הרבה אנשים מרגישים שמשרד הבריאות לא אומר את כל האמת במה שקשור לבריאות הציבור. אבל איזה עניין יש לשר הבריאות לשקר בקשר לאחוז המעשנים בישראל?

ובכן, בכל שנה מדינות מערביות מחויבות להגיש לאו"ם דו"ח שנתי על הצעדים הננקטים להפחית את מספר המעשנים. הדו"ח המעוות שישראל הגישה נועד "להמתיק" את המצב הקיים.

מפני שנכון לשנת 2017, אחוז המעשנים בארץ זהה לזה של שנות ה-70 במאה שעברה. זה נתון חמור שלא קיים כדוגמתו במדינות מערביות. האצבע המאשימה מופנית אל משרד הבריאות והשר העומד בראשו. מסתבר, שבשנת 2018 כנסת ישראל ממשיכה לעודד צריכת סיגריות במקום לפעול להפחתת השימוש.

זה משתקף, בין השאר, בחוקים שאינם נחקקים, בחוקים שאינם נאכפים וביכולת הפרסום במרחב הציבורי. למעשה, מדינת ישראל היא היחידה מבין מדינות המערב שעדיין מאפשרת פרסום מוצרי טבק בתקשורת הכתובה. זהו פיגור בן 50 שנה לעומת ארה"ב.

למה זה קורה?

איך יכול להיות שבמדינת ישראל, הנחשבת למדינה מערבית מתקדמת, עדיין מתאפשר בפרסום סיגריות ומוצרי טבק?

הסיבה לכך פשוטה. הכנסת המדינה ממיסים על מוצרי טבק עומדת על יותר מ-6 מיליארד ₪ בשנה. והמדינה לא הולכת לוותר על זה בקלות. ומשרד הבריאות מעודד צריכת סיגריות מפני שלמעשן יש יותר סיכוי לחלות במחלות ולהזדקק לשירותי הרפואה, ולתרופות.

מאותה סיבה משרד הבריאות מעודד מכירת מוצרי מזון עתירי סוכר ושומן, שגורמים באופן ישיר למחלות והזדקקות לשירותי רפואה. זה קורה בגלל שמשרד הבריאות צריך כמות חולים סדירה, כדי להצדיק את התקציב שהוא מבקש כל שנה מקופת המדינה.

מחד, ההכנסות מהמיסים על מוצרי טבק ומאידך, הטיפול והתרופות הניתנים לחולים כתוצאה מעישון סיגריות הופכים את המעשן לפרה חולבת. כשעטין אחד חולב את כיס המעשן, השני חולב מקופת משלם המיסים.

כבר בשנות ה-60 של המאה שעברה ארגוני בריאות בעולם הכריזו על עישון סיגריות כמחלה ממכרת שצריך להילחם בה. מאז, נערכו מחקרים למצוא את הסיבה שהסיגריה גורמת להתמכרות.

על-פי ממצאי המחקרים, חברת פרייזר פיתחה תרופה ייעודית להפסקת עישון בשם צ'מפיקס. אך למרות כל הפרסומים על יעילות התרופה, המחקר האחרון מאוניברסיטת ת"א מראה שאחרי שנה רק 8% מהמעשנים שנעזרו בתרופה לא חזרו לעשן.

וזו תוצאה מאוד עלובה למלחמה במחלת העישון.

יאיר ראובן: "כדי לא להפסיד לקוחות, המלחמה בסיגריות שמציע משרד הבריאות נועדה לכישלון מלכתחילה."

כל עוד שחושבים שהמלחמה היא בסיגריה, או בניקוטין ויוצאים לקרב עם כוח הרצון בדחף המחרפן לעשן, יש סבירות גבוהה להפסד במלחמה וחזרה להתמכרות. מפני שהמחקרים מצאו בדיוק למה מתמכרים לסיגריה ואת זה משרד הבריאות, וחברות הטבק לא רוצים שהמעשן ידע.

בגלל שההתמכרות אינה לסיגריה, או לניקוטין, אלא להרגשה הנפשית הטובה שמגיעה לאחר עישון הסיגריה – רוגע, ביטחון עצמי ותחושת הנאה כללית. למרות שהתחושה הזו אינה מציאותית, היא מורגשת היטב בנפש וממנה למעשן קשה להיפרד. כי אחרי הכול, זאת הסיבה היחידה שאוהבים לעשן.

ובישראל, להבדיל ממדינות מערביות אחרות, עולה אחוז המעשנים בגלל השירות הצבאי. לפי הדו"ח 24% מהמעשנים התחילו בין הגילאים 18-19, בזמן השירות הצבאי. אך בשביל משרד הבריאות, הגיל שבו נחשב אדם לבוגר הוא 20. למרות שבישראל, בן 18 הוא כבר אדם בוגר לחלוטין שיוצא למלחמה ומטיס מטוס קרב.

כך מקזזים את מאות אלפי החיילים (הבוגרים) שמעשנים סיגריות ומורידים את אחוז כלל האנשים הבוגרים (בני 20 ומעלה) שמעשנים בארץ.

לאור הממצאים, אפשר להגיד שיש היום מעל 2 מיליון מעשנים בכל הגילאים. זה אומר שרבע מאזרחי מדינת ישראל מכורים לסיגריות.

וכשבמדינות מערביות מסיימים תיכון ופונים ללימודים אקדמיים, או רוכשים מקצוע ומתחילים לעבוד, בישראל הולכים לצבא. 

חוק גיוס חווה נועד כדי להגן עלינו מהאויבים הרבים מסביב, אך הוא גם גורם ישיר לאחוז המעשנים הגבוה בארץ. מפני שלאורך ההיסטוריה של הסיגריות הן תמיד נתנו זריקת עידוד לחייל וליוו אותו בשדה הקרב.

לכן, אין ביכולתה של המלחמה בסיגריות, שהרמטכ"ל גדי אייזנקוט מנסה להשליט בבסיסים, להפחית את אחוז החיילים המעשנים. לא לאפשר מכירת סיגריות בבסיסים פתוחים כמו הקריה בת"א, משולה לכיבוי שריפת יער בעזרת מטף.

זה לא משנה כמה מוסרי הצבא שלנו, התוצאה הנפשית הטובה המורגשת לאחר עישון סיגריה – רוגע, ביטחון עצמי ותחושת הנאה כללית – היא לחם חוקו של החייל, בעיקר אם הוא חייל קרבי. כבר יותר מ-300 שנה חיילים חוזרים הביתה מהמלחמות מכורים לסיגריות ואת זה אף פקודת מטכ"ל לא הולכת לשנות.

ומה כן יכול לשנות את המצב?

ההתמכרות היא להרגשה הנפשית הטובה שמתקבלת בעקבות עישון סיגריה. את ההרגשה הזו אפשר להשיג גם בדרכים אחרות, מציאותיות, מעצימות ומהנות. לכן, כדי להיגמל ולצאת לחופשי מהסיגריות צריך קודם לעשות את 4 הצעדים הבאים.

  1. לקחת אחריות על הבריאות ועל החיים ולהגיע לידי החלטה שמסיימים את השעבוד לסיגריות.
  1. לדעת קודם נגד מי נלחמים. אחרת יוצאים למלחמה עם כוח הרצון והופכים להיות בין ה-92% שמפסידים בקרב על הבריאות והחיים.
  1. תקשורת עם תת-המודע. מפני שהגעגועים לסיגריה והדחף המחרפן לעשן מגיעים משם.
  1. ניקוי הפחד והאמונה השלישית. מפני שמעשנים מתחילים את תהליך הגמילה עם הפחד שמשהו לא טוב הולך לקרות ועם אמונה שהם לא הולכים להצליח להיגמל. זהו המתכון שגורם לכישלון וממנו צריך להימנע.

לארבעת הצעדים האלה קראתי אית"ן – אחריות, ידע, תקשורת וניקוי – ומי שעובר אותם, יעמוד איתן מול תהליך הגמילה.

מהי הדרך שלך לחופש?

גלילה למעלה