למה נופלים במלכודת ההנאה שגורמת להתמכר לפורנו, סיגריות ואוכל משמין?

פסיכולוגים טוענים שהתמכרות קשורה לכאב רגשי, למצוקה, לצורך להשתחרר ולברוח מתחושת כאב, פחד ובדידות. טוענים שהתמכרות נגרמת בגלל חוסר ערך וביטחון עצמי נמוך. אפילו שמעתי טענה שהתמכרות היא גנטית…

Facebook
Twitter
WhatsApp
Email

ואם אחד ההורים היה מכור למשהו, אז לילדים יש סיכוי גבוה להיות גם מכורים.

וזה עוד כלום, מפני שיש הטוענים שהתמכרות נגרמת כשיש אישיות בעלת נטייה להתמכרות, לדיכאון, לחרדה למשברים. למעשה, אם בוחנים את כל הסיבות להתמכרויות נמצא שלכול בני האדם יש פוטנציאל להיות מכורים למשהו.

האמת שהנושא הזה כל כך מבלבל, שלפעמים יש לי רושם שאף אחד לא רוצה שנבין איך באמת נגרמת התמכרות. מפני שיש לגופים כלכליים וללוביסטים פוליטיים אינטרסים טובים להשאיר את המידע מחוץ לעיניי הציבור. 

למשל, תעשיית המזון רוצה שאנשים ימשיכו לצרוך את המזון הממכר והמשמין שלהם. ותעשיית התרופות רוצה להמשיך למכור תרופות להתמכרויות, ולמחלות שנגרמות מההתמכרות. יד רוחצת יד והמכורים רק סובלים.

לכן, באתי להאיר מעט את פאזל ההתמכרות והגמילה ממנה. מפני שאם אתם מספיק חכמים ומודעים להתמכרות לסיגריה, למזון שמשמין ולדברים ממכרים אחרים. ואם אתם באמת רוצים להיגמל, אבל מרגישים תקועים בגלל חוסר ידע, או בגלל ידע שגוי, שמופץ באינטרנט בנושא ההתמכרות.

אז בואו ונתחיל בשאלה מה אמת גורם להתמכרות?

מפני שאם לא מבינים למה ואיך מתמכרים לסיגריות ולאוכל שמשמין, אז גם אי אפשר להבין למה כל כך קשה להיגמל מהם.

זה קורה מפני שכל היצורים בעלי מערכת עצבים, יכולים ליפול ב"מלכודת ההנאה". והאמת שחיפשתי דרך פשוטה להסביר, כדי שכל אחד יבין את המלכודת הזו שכל כך קל ליפול בה להתמכרויות.

מניסיון אני אומר שלא פשוט להסביר למישהו שמכור לחומר הרסני, איך הוא נפל בקלות בפח הזה ולמה עכשיו קשה לו לצאת ממנו. גם צריך לקחת בחשבון, שבדרך כלל מכורים לא רוצים לדעת איך הם התמכרו, אלא איך לצאת מההתמכרות.

את ההשראה להסביר איך נגרמת התמכרות, קיבלתי יום אחד כשראיתי סרטון על אורח חייה של ציפור בשם חנקן גדול.

מכירים?

הציפור הזו נפוצה גם בישראל. 

ומה המיוחד בה? 

שלמרות מידותיה הקטנות היא ציפור טרף, אבל הזכר גם משתמש בכישוריי הצייד שלו כדי לחזר אחר הנקבה.  אז תקשיבו עכשיו לסיפור ההתמכרות המופלא של החנקן הגדול, כי הסיפור הזה בהחלט יכול לתת לכם רמז עבה על הרגלי ההתמכרות של בני האדם…

שנתחיל?

חנקן גדול. צילום: אלדד רזניק

בטבע, זכר החנקן שומר על טריטוריית הצייד ששלו. לא שחסר לו מה לאכול…  

מפני שהתפריט של החנקן מאוד מגוון וכולל חיפושיות, דבורים, חרגולים וצרצרים, לטאות ונחשים קטנים, אפרוחים ואפילו עכברים, צפרדעים והרשימה עוד ארוכה. מסתבר, שהוא ממש לא בררן.

אבל, יש משהו מעניין בדרך הצייד המתוחכמת שלו.  במקרים רבים, כדי להרוג את הקורבן הוא משפד אותו על קוץ, תייל, או לצורך העניין, כל דבר חד אחר. בפעמים רבות הוא צד גם כשהוא בכלל לא רעב, אלא כדי לשמור אוכל משופד לפעם אחרת. 

כך, הוא גם מסמן את הטריטוריה שלו.  לא רק כדי שזכרים אחרים ידעו שזה שלו ויישארו בטריטוריה שלהם. אלא שהוא עושה זאת בגלל סיבה נוספת.  וכאן נשאלת השאלה הפילוסופית הכי גדולה של כל הזמנים. 

למה החנקן הגדול משפד את הקורבן מסביב לטריטוריה שלו? 

אז למי שהמילה סקס עלתה במחשבה, הוא אינו טועה. מפני שאחרי הכול, מה מחפשת נקבת החנקן? לא את נוצות הטווס המפוארות ולא את עיניי הנץ חדות, אלא את יכולותיו של הזכר לספק את תאוותה לבשר מעופפים, רמשים, נברנים ושאר מטעמי השדה.

כי ככה זה הולך אצל החנקן הגדול. הנקבה מחפשת זכר שיהיה מסוגל להאכיל אותה ואת הצאצאים שלה. וכשהיא מוצאת מועמד מתאים היא באה להתארח בטריטוריה שלו. היא טועמת מהצייד המשופד שהזכר הכין בשבילה. ואם הוא מצא חן בעיניה אז היא תציץ לו מחרוזת ואם הכול יזרום כמצופה הוא יצטרף אליה לדואט ציוצים ומשם הם יפנו לעשות אפרוחים.

ככה זה ב-DNA של החנקן הגדול. הגבר, כל היום צד ומשפד והנקבה בונה את הקן, מטילה את הביצים, דוגרת ודואגת לשלום האפרוחים.

וכל האקט המרשים הזה מתחיל מה-DNA שמפעיל אינסטינקט פנימי.  והחנקן עושה את מה שמתאים לו כדי להגשים את המהות הביולוגית של כל חיה נושמת – ליהנות, להתרבות ולשרוד. 

חנקן גדול משפד את הצייד על קוץ

הגוף של החנקן ושאר היצורים החיים בנוי מגנים. אבל לא רק הגוף בנוי מגנים, אלא גם המוח. לכן, כל החוויות בחיים מנוהלות ע"י קוד גנטי. 

אז לכל היצורים החיים יש אינסטינקטים שמנוהלים ע"י רשת של עצבים. והאינסטינקטים האלה רגישים למה שקורה בסביבה. לכן, כשהחנקן רואה לטאה עסיסית הוא ישאף לצוד ולשפד אותה. וזה מה שהוא עושה. 

ואם הוא רואה נקבה, אז הוא מזמין אותה לארוחת שיפודים ועושה איתה את מה שצריך כדי ליהנות, להתרבות ולשרוד. זה פשוט ב-DNA.

אבל הנקודה החשובה כאן, שהאינסטינקטים המנוהלים ע"י רשת עצבים גורמים למה שאנחנו קוראים מחשבות.  

נכון, לחנקן אין את אותן מחשבות כמו לבני האדם, אבל התהליך זהה לחלוטין. מפני כשהאינפורמציה שנשלפת מה-DNA, גורמת להחליט מהו הצעד הבא שצריך לעשות. 

בגלל שהכול קורה כמו סימפוניה של תגובות שרשרת. שמתחילה במערכת העצבים שגורמת למחשבה, שגורמת להרגשה שגורמת להתנהגות. וההתנהגות המוזרה של החנקן תצדיק את העובדה שהוא עדיין שורד את התנאים על פני כדור הארץ.

ומכיוון שהתמכרות היא תמיד רגשית, עניינו אותי דפוסי התנהגות שקשורים לרגש. למעשה, בשנות השמונים של המאה שעברה, רק לפני 30 שנה, הפסיכולוגים לא ידעו מהן רגשות ובשביל מה הם קיימים. אבל היום אנחנו יודעים שרגשות הם אותות תקשורת שבאים לדווח לנו שמשהו בסביבה טוב לגנים ולהישרדות שלנו, או שהוא לא טוב.

אז, רגשות הם אותות שתמיד יהיו טובים או רעים. כמו שלהרגיש אהבה זהו רגש טוב ולהרגיש שנאה הוא רגש רע. 

האותות הבסיסיים הקשורים להישרדות הגנום ונמצאים אצל כל היצורים החיים. הם מתחלקים לשלוש קבוצות שמכניסים את האינסטינקטים לפעולה. 

1. הנאה.  והבסיס ההיסטורי להנאה היה תמיד קשור לאוכל וסקס. 

2. להימנע מסבל וכאב בדרך להשיג את ההנאה.

3. לחסוך באנרגיה בדרך להגיע ליעד, להנאה.

אלה שלושת המטרות העיקריות והבסיסיות של כל יצור נושם, וחי.

הנאה היא הרגש החיובי הראשון שכל חיה שואפת אליה. ובמקרה של החנקן הגדול זה אינו שונה. הוא עף מסביב לשדות וכל מה שהוא יכול לחשוב עליו הוא איך לשפד את האוכל על קוץ כדי לאכול, להאכיל את הנקבה ולהביא אפרוחים לדור הבא.

הדבר הנוסף שהחנקן עושה הוא להימנע מכאב וסבל. למשל, כשקר לו הוא ינדוד לאזור יותר חמים ואם חם אז הוא יעבור למקום קריר יותר. הוא ימנע מלפגוש אויבים וישתדל לא להידקר בעצמו מהקוץ, או מהתיל. כך עושים כל היצורים החיים, שתמיד יחפשו איך ליהנות ואיך להימנע מסבל וכאב.

וכל החיות גם ישאפו לחסוך באנרגיה. לכן, הם יעשו רק את הפעולות הנחוצות כדי לשרוד. כי אף אחד לא רוצה לבזבז אנרגיה לבטלה, בעיקר כשאין צורך. 

נכון? 

למשל, הקדמה והטכנולוגיה נועדו כדי למנוע מאיתנו סבל ולחסוך בזמן ובאנרגיה.

עכשיו, כדי להראות איך נוצרת התמכרות, נכניס את החנקן לכלוב ונשים לפניו שני כפתורים. האחד אדום והשני כחול.  

אם החנקן ילחץ על הכפתור הכחול הכלוב יפתח והוא יוכל לעוף כדי לצוד חרגולים וחיפושיות ולשפד אותם ולהמתין שתגיע נקבה מזדמנת כדי שיוכל לשמר את הגנים ולממש את ההנאה לשמה הם קיימים.

הכחול יוביל לדרך הטבעית להנאה והאדום יוביל לקיצור הדרך

לעומת זאת, אם הוא ילחץ על הכפתור האדום, תיפתח דלת סודית ולכלוב תיכנס הנקבה שמוכנה להתרבות איתו בלי שיפודים וחיזוריי ציוצים מיותרים. 

עכשיו, בואו נחשוב…

 באיזה כפתור יבחר החנקן?

ברור שהוא יבחר בכפתור האדום מפני שהוא יגיע אל ההנאה והסיפוק בלי לדאוג לעבודת הצייד הקשה ובלי לבזבוז אנרגיה בחיזורים וציוצים.

עכשיו, נחזיר את החנקן לכלוב ונשנה כמה דברים. הפעם, אם הוא ילחץ על הכפתור הכחול תופיע הנקבה שכבר מוכנה לרוק אנרול. ואם הוא ילחץ על הכפתור האדום הוא יקבל שאיפה מחומר פסיכואקטיבי כמו קוקאין.

השאיפה הזו תפעיל את מערכת התגמול וההנאה במוח, ותציף אותה במוליך עצבי בשם דופמין. ודופמין גורם לאופוריה המרגשת שנקראת הנאה. כך, שבמוח הוא ירגיש הנאה מרובה בלי אפילו לגעת בנקבה ולאכול משיפודי השדה.

אנחנו יודעים באיזה כפתור הוא יבחר.  באדום כמובן. מפני שהוא יחסוך אנרגיה ועדיין ירגיש בהנאה

למעשה, אם נמשיך לתת לו קוקאין, הוא ימשיך ללחוץ על הכפתור האדום בתדירות גבוהה, שגם אם הוא יהיה רעב, צמא ועייף. ואפילו אם יהיה לידו אוכל ונקבה מוכנה לרוק אנד רול, הוא לא יסתכל בכיוון. והוא ימשיך ללחוץ על הכפתור האדום, כדי להרגיש בהנאה עילאית מדומה. עד שאחרי 12 10 ימים החנקן הנרקומן ייאסף לאבותיו.

יכול להיות ששמעתם על זה בעבר מפני שזה פחות או יותר מה שקורה לנרקומנים. אבל אם נחשוב על זה באופן סובייקטיבי.  במוח של הנרקומן, הוא חושב ומתנהג כאילו שהוא הצלחה מסחררת. כאילו הוא משיג את היעדים הכי נכספים בעולם מבלי להתאמץ. 

למעשה הוא חווה הרס עצמי.

בניסוי עם החנקן שינינו את הסביבה הטבעית שלו והתערבנו לו באינסטינקטים. החנקן חשב שהוא עושה משהו מועיל לצרכיו הקיומיים, כשלמעשה הוא הורס את החיים שלו. עכשיו, לא מדובר רק על קוקאין. כולם יודעים שיש מגוון רחב של התמכרויות שהורסות לאנשים את הבריאות ואת החיים.

אז כל פעם שנכניס מעורר עצבי חזק, שלא קשור לדרך הביולוגית שמובילה לפעולות הקשורות לאינסטינקטים, למחשבות ולפעולות הנורמטיביות של אותה חיה, יש סיכוי גבוהה שהיא תעשה טעויות רבות בעלי פוטנציל להרס עצמי.

בואו נראה עכשיו את טבלה הבאה. זאת טבלת מלכודת ההנאה שגורמת להתמכרויות. למעשה, כל התמכרות פועלת בדיוק על אותו עיקרון.

מפני שמבחינה ביולוגית אנחנו לא שונים מהחנקן, או מכל חיה אחרת. השוני הוא רק בהתפתחות המוח והמחשבות, הרגשות והפעולות שלנו. אבל, עדיין הבסיס לחיים של בני האדם סובב אחרי פרנסה שתביא אוכל, בית, בגדים ושאר מותרות, שיגרמו לנקבה לבחור בזכר שיספק את צרכיה וביחד להביא את הדור הבא. ככה זה עובד בטבע.

המלכודת שגורמת לגמילה להיות קשה

הטבלה מחולקת לחמישה אזורים המתחילים מצד ימין.

באזור הראשון נמצאת רמת ההנאה, או ההרגשה הנורמלית. לכל אדם יש ימים טובים וימים טובים פחות. כיוצאים לטייל, כששרים, רוקדים ומבלים. כשאוכלים משהו טעים וכשעושים סקס, רמת ההנאה עולה. כשעצוב, כשרבים, כשכועסים, מקנאים וכשיש פשוט יום לא טוב אז רמת ההנאה, או ההרגשה הטובה יורדת.

וזה בסדר להרגיש ככה. תמיד אפשר למצוא נחמה, מילה טובה ועידוד מחברים, משפחה ומהסביבה. כל זה הוא חלק בלתי נפרד מהחיים.

בשלב השני, נכניס למשוואה הנורמלית הזו חומרים שעד לפני כמה מאות שנים לא היו קיימים וזמינים לבני האדם. לדוגמה, ניקוטין וסמים נרקוטיים אחרים, מזון מתועש, מרוכז ומשמין, ואפילו פורנו.

בעבר היינו צריכים להתאמץ ולהוציא אנרגיה כדי להשיג אוכל, ואישה. והיום הם זמינים בלי מאמץ מיותר. 

אני זוכר שהייתי אומר ללקוחות שרצו לרדת במשקל, שאם הם היו צריכים לטרוח ולהכין את מה שהם אוכלים במהלך היום, לא היה נשאר להם זמן לאכול.

אז זה מה שקורה…  

אחרי שמעשנים סיגריה, או אוכלים מזון עשיר בקלוריות, עולה רמת הדופמין במוח ומתקבלת תחושה נפשית של חוויה טובה. גם אם בפועל לא עשינו כל מאמץ ליצור אותה. במוח, שמגיב לשינויים באופן אוטומטי, עולה המחשבה שקרה משהו חיובי. מפני שהגענו לתוצאה נפשית טובה, תוך כדי חיסכון במאמץ ובאנרגיה.

סקס ופורנו, סיגריות ומזון טעים מעלים את רמת הדופמין במוח

התנהגות מתחילה בגירוי במערכת העצבים שגורם למחשבה, שגורמת להרגשה שגורמת להתנהגות. וההתנהגות קשורה להישרדות הגנום.

והאינסטינקטים שגורמים למחשבות, שמייצרות התנהגות ליציאה לפעולה מתחלקים לשלוש. 

1. להשיג הנאה. 

2. למנוע כאב. 

3. לחסוך באנרגיה.

לכן, כשחווים קיצורי דרך להשיג את המטרות האלה, קל מאוד להתמכר אליהם.  מפני שהושגה הנאה נפשית, נמנע כאב ונרשם חיסכון באנרגיה. 

למשל, במקום לטרוח במטבח במשך שעות כדי להכין עוגה טעימה, להזיע ואולי גם לקבל כוויה מהתנור. אפשר ללכת לסופר ולקנות 2 ב-10. אמנם השגנו את אותה מטרה – עוגה מוכנה – אבל מנענו את המאמץ בהכנה וחסכנו אנרגיה בעבודה ואפילו חסכנו כסף בקניית המוצרים להכין את העוגה.

ההתמכרות לסיגריה אינה שונה. מפני שהניקוטין מעלה את רמת הדופמין ובתמורה נוצרת תחושה נפשית מדומה של רוגע, ביטחון עצמי והנאה. כאילו השגנו יעד וכבשנו מטרה בחיים. ואת ההרגשה הנפשית הטובה הזו כל בני האדם מחפשים ושואפים להגיע אליה.  זאת הסיבה שקל להתמכר לניקוטין וקשה מאוד להיגמל ממנו.

אז במוח של המכור תמיד רצה המחשבה להצדיק את ההתמכרות. מי לא מכיר איך זה להגיד שאוהבים לעשן ושהסיגריה מרגיעה.

בדרך כלל, יש נטייה להדחיק את העובדות שההתמכרות מקצרת את החיים וגם עולה הרבה כסף. אבל, למכור עדיף להוציא סכום גדול ולקצר את החיים ב-10 שנים, העיקר להרגיש מאושר.  גם אם האושר הזה לגמרי מדומה ולא אמיתי. 

צריך להכיר בעובדה הזו!

אחרי שנים, לפעמים אחרי עשרות שנים, המכור מבין שההתמכרות מנהלת אותו ולא הוא אותה, ושצריך לשים לזה סוף.  

מפני שכל פעם שלוקחים חומר ממכר שמעלה את רמת הדופמין לרמה גבוהה יותר מהנורמה הטבעית. החיישנים במוח הופכים לפחות רגישים. והמוח מגן על עצמו מפני הממריצים החזקים האלה. כך, שעם הזמן הם משפעים פחות על ההרגשה הנפשית.

ואז מגיע השלב השלישי בהתמכרות. כי הסם כבר לא משפיע כמו בהתחלה ולכן גם לא יעזור אם מעלים את המינון. דוגמה טובה לכך הם אנשים שמנים בצורה קיצונית ,או אלא שמעשנים יותר מקופסת סיגריות ליום.  

מפני שאנשים מכורים רוב הזמן לא נהנים מההתמכרות.

השימוש בחומר הממכר הפך לאוטומטי וההתמכרות הפכה להרגל שקשה להיפרד ממנו. זה השלב שהמכור כבר יודע שהוא נמצא בהרס עצמי. הוא כבר מודע לנזקים הפיזיים והנפשיים שההתמכרות גרמה. הוא כבר מתחיל להתעניין בשיטות להפסקת עישון. מפני שהוא כבר יודע ואין לו ספק שהדרך הנכונה היא להיגמל.

כאן המכור נכנס לשלב 4. הוא מתחיל דיאטה או מפסיק לעשן. וזה מחזיר אותי לשאלה הראשונה… 

אם אנחנו יודעים מה צריך לעשות ובוחרים בשיטת גמילה, אז למה זה כל כך קשה?  

כדי להבין את הסיבה צריך לחזור לתחילת ההתמכרות, כשעוברים משלב 1 לשלב 2. 

כי כשעושים את הדבר הלא נכון? 

בפנים, ב-DNA זה מרגיש לנו שעשינו את הדבר שהכי נכון לעשות. השגנו הנאה נפשית בלי מאמץ מיותר. 

וכשנמצאים בשלב 3 ועוברים לשלב 4, כשברור שעושים את הדבר הנכון נגמלים מהסיגריות. 

בפנים, ב-DNA זה מרגיש שזה לא נכון לעשות. כי עכשיו צריך להתאמץ כדי להשיג את אותה הנאה נפשית.

זאת הסיבה שהמוטיבציה לא לעשן יכולה בקלות להתהפך ב-180 מעלות, בהתייחס לבעיה שנוצרה.

אם זה מפגש מהנה עם החברים בבר, או כסח עם האישה או הבוס. אלה מצבים שגורמים לכישלון וחזרה להתמכרות. כי זה ברור למכור שאם הוא בקריז רק סיגריה יכולה לשפר את המצב רוח. 

והעובדה המדעית המוכחת, שניקוטין מעלה את רמת הדופמין במוח, רק מחזקת את זה.

מורפין, קוקאין, אמפטמין וניקוטין מעלים את רמת הדופמין במוח

בגלל שהאינסטינקטים שנמצאים בנו תמיד מחפשים דרך ליהנות בלי סבל וכאב ובזבוז אנרגיה מיותרת להשיג אותה. בהתחלה, כשמתחילים להתמכר באופן מתון – סיגריה פה סיגריה שם – כבר אז, מרמים את האינסטינקטים הטבעיים וכך נופלים לתוך מלכודת ההנאה.

עכשיו, נשאלת השאלה איך יוצאים מהמלכודת הזו? 

באופן כללי צריך לעבור את שלב 4 ו-5 בעזרת תוכנית גמילה שתראה לנגמל את הדרך אל החופש, בעזרת העצמה אישית. מפני שכשמחפשים קיצורי דרך לגמילה, ברוב המקרים רק מפסיקים לעשן עד שנופלים חזרה בפח ההתמכרות.. 

העצמה אישית היא הדרך הנכונה והבטוחה ליציאה לחופשי מההתמכרות. ומי שיעבור אותה, בהחלט יזכה לחיים שמגיעים לו בלי התמכרות לחומרים שמשבשים תודעה. 

בהצלחה.

מהי הדרך שלך לחופש?

גלילה למעלה