קשה לך להפסיק לעשן?
נמצא ההורמון שגורם לקריז ואיבוד שליטה!

בגלל שהוא גורם להנאה נפשית, ההורמון הזה הופך הפסקת עישון להיות קשה ומדכאת. וזאת הסיבה שבשיטות להפסקת עישון לא אוהבים להזכיר אותו.

Facebook
Twitter
WhatsApp
Email

אפילו משרד הבריאות ובסדנאות להפסקת עישון של קופות החולים לא מלמדים על ההורמון שאחראי להתמכרות וגורם לקשיים נפשיים בתהליך הגמילה מסיגריות.

מה שמפתיע, שהחוקרים כבר מזמן מצאו את ההורמון שאחראי לכל הבלגן. ועל פי הממצאים, חברת תרופות פתחה את צ'מפיקס. שהיא תרופה ייעודית להפסקת עישון. 

להבדיל מהתרופה זייבן שגורמת לייצור עודף בהורמון, התפקיד של התרופה צ'מפיקס הוא למזער במוח את מספר הקולטנים במוח של ההורמון הזה. כך, החשק לעשן אמור לרדת.

אז אם המדע מצא את ההורמון שגורם לאנשים לקבל קריז, לרצות לטפס על הקירות ובסוף לחזור להתמכרות לסיגריות, אז למה קשה להיגמל?

עם כל הידע של המדע והטכנולוגיה החדשה אי אפשר להמציא תרופה שתגמול מעישון סיגריה כמו שיש תרופה ללחץ דם גבוה, וסוכרת?

ושאלה יותר חשובה: למה המחקר האחרון מאוניברסיטת ת"א מצא שבעזרת תרופות, תחליפי ניקוטין וסדנאות של קופ"ח, רק 1 מתוך 10 יצליח לא לחזור לעשן בשנה הראשונה.

תרופות, סדנאות ותחליפי ניקוטין עוזרים רק ל-8%

בגלל שאם ארגון הבריאות העולמי הכריז על עישון סיגריות כמחלה וחברת תרופות פתחה עבור המחלה הזו תרופה בשם צ'מפיקס, מדוע אחוזי ההצלחה מאוד נמוכים?

יש לכך 2 תשובות. שתיהן זהות, אבל אחת קצרה והשנייה יותר ארוכה.

הקצרה:  למרות ההצהרות של מכוני הגמילה להצלחה, באופן כללי ומובהק יש לכולם אחוזי הצלחה נמוכים. זה קורה בגלל שאף אחד לא רוצה לחיות בלי ההרגשה הנפשית הטובה שנותן מוליך עצבי בשם דופמין.

והארוכה:  ניקוטין, וסמים נרקוטיים פסיכואקטיבים אחרים כמו מורפין, הרואין, קוקאין ואמפטמין, שנמצא בסמי פיצוציות, מעלים את רמת המוליך העצבי במוח בשם דופמין.

וכשיש רמת דופמין גבוהה, מתקבלת תחושה נפשית טובה שקשורה למערכת התגמול במוח. כך, שאחרי עישון סיגריה מתקבלת הרגשה נפשית טובה. כאילו זכינו במשהו, שהשגנו יעד בחיים והגשמנו חלום. וזה נותן תחושה של הצלחה, ביטחון עצמי, רוגע והנאה כללית. למרות שבפועל לא עשינו שום דבר שגרם לזה.

מורפין, קוקאין, אמפטמין, ניקוטין ועוד מעלים את רמת הדופמין במוח.

כך שלמעשה, ההתמכרות היא לתחושה הנפשית הטובה שמתקבלת והיא זו שגורמת להמשיך לעשן.

ולמה באמת קשה להיגמל?

בגלל שהגמילה היא לא מהסיגריה או מהניקוטין, אלה מההרגשה הנפשית הטובה שבאה בעקבות עישון סיגריה. למעשנים מאוד קשה להתמודד עם תופעות הלוואי הנפשיות הקשות שנוצרות אחרי הפסקת עישון.  לכן, קל יחסית להפסיק לעשן, אבל מאוד קשה לצאת לחופשי מהסיגריה.

ומה מרגיש מי שהפסיק לעשן?

חוסר במוטיבציה, חולשה כללית ורצון לישון. התמכרות למשהו אחר (בדרך כלל למזון משמין), שינויים במצב הרוח, דיכאון, קשיים בריכוז וירידה בחשק המיני.

ואני לא מכיר מישהו שרוצה להרגיש את זה.

הסיבה מספר 1 שלא נגמלים מהסיגריות היא הפחד להרגיש את הסבל הנפשי בתהליך הגמילה. לכן, מעדיפים להמשיך לעשן מאשר לסבול את ההרגשות הנפשיות האלה.

וכשלא מצליחים להיגמל לבד, פונים לעזרת התרופות וסדנאות הגמילה של קופות החולים. מחד, התרופות האלה אמורות לדכא את החשק לעשן. אך מאידך, הן יכולות לגרום למשתמש תופעות לוואי פסיכיאטריות חמורות.

כפי שמוזכר בעלון למשתמש התרופות האלה יכולות לגרום לשינויים בהתנהגות, לדיכאון, לעוינות ואפילו למחשבות אבדניות.

עקב כך, מגבילים את השימוש בתרופה צ'מפיקס רק ל-3 חודשים!

אז איך אפשר בכלל לבחור שיטה לגמילה מוצלחת מהסיגריות אם לא מתייחסים תחילה להורמון שגורם להתמכרות מלכתחילה?  מפני שהוא גם יכול להוציא את המעשן לחופשי ממנה.

כשחיפשתי בגוגל מאמרים בהם מוזכר דופמין, בהקשר להתמכרות ולגמילה מסיגריות, הופתעתי לגלות מעט מאוד מידע רלוונטי. מפני שאם המעשן יבין מה באמת קורה במוח, למה נגרמת ההתמכרות ואיך לצאת ממנה לחופשי, השיטות המוצעות יהפכו לא רלוונטיות.

אפילו בויקיפדיה, תחת הערך "ניקוטין", הקדישו לדופמין חצי משפט.

אז מזה בכלל דופמין?

דופמין הוא מוליך עצבי היוצר תקשורת במערכת העצבים.

יש הבדל בין דופמין ומוליכים עצביים אחרים, ובין הורמונים כמו אדרנלין, קורטיזול, אסטרוגן, פרוגסטרון ועוד.  

ההבדל הוא שההורמונים יוצרים תקשורת במערכת הדם. ומוליכים עצביים כמו דופמין, נוראדרנלין וסרוטונין יוצרים תקשורת במערכת העצבים. לכן, ההשפעה של מוליכים עצביים כמו דופמין היא נפשית ולא פיזית.

יש המכנים דופמין "הורמון האושר", או "מולקולת המוטיבציה".

יש גם תכשיטים הנושאים את הסמל הכימי של דופמין. צילום: חלום צרוף

רמה גבוהה של דופמין במוח גורמת לנו תחושת אושר, ביטחון והערכה עצמית, הרגשה שאנחנו מתוגמלים על משהו שעשינו, והרגשה שהכול בסדר. וזו ההרגשה שאנשים מקבלים כשהם עושים משהו שגורם להם הנאה, כמו: השתתפות בתחרות ספורט, טיול, זכיה במשהו, אחרי ארוחה טעימה, ריקוד, שירה, סקס, ועוד. 

המחקרים מצאו שגם ניקוטין מעלה את רמת הדופמין. אבל זו תחושה מדומה. הרגשה שבמציאות אינה מתקיימת, אלא רק בעזרת סם בשם ניקוטין שמאלץ את המוח לייצר יותר מההורמון דופמין שגורם לתחושת אושר. ניקוטין, נותן תחושה כאילו חווינו אושר אמיתי. התחושה הזו דומה לחלום שנראה מציאותי לגמרי, אבל הוא מתנפץ מיד אחרי שמתעוררים.

ומה יכול להקל על תהליך הגמילה?

חזרה לדרך הטבעית שבה הגוף מייצר עודף בדופמין – כל דבר טבעי שגורם לאדם אושר. מוטיבציה לעשות משהו חדש כמו להשתתף בתחרות ספורט, לטייל, לריקוד, לשיר, להתאהב לעשות יותר סקס ועוד.

זה רק יכול להעלות את תחושת הביטחון והערכה העצמית. זה גם משפר את ההרגשה שקיבלנו תגמול על משהו חיובי שעשינו ועל יעד שכבשנו. איזה כיף להרגיש שהכול בסדר.

ומה אפשר לעשות כדי להיגמל אחת ולתמיד מהסיגריה?

הפחד לצאת לחופשי נובע בעיקר מחוסר ידע ויציאה למלחמה בסיגריות בעזרת כוח הרצון.  אני קורא לזה אסטרטגיית הכישלון. האסטרטגיה הזו מחזירה 97% לעבדות המדכאת לסיגריות תוך פחות משנה.

הידע שמקבלים ב-QSP משחרר את פחד הגמילה ובונה אמונה בהצלחת התהליך. משם אפשר לבנות את התקשורת עם תת המודע, המקום ממנו מגיעה השליטה בהתמכרות. ואז אפשר לקחת את ההחלטה ולצאת לחופשי מהסיגריות. ובסוף, כדי לסלול את הדרך הבטוחה להצלחת הגמילה, עוברים מסלול אימון להתמחות בגמילה.

כך, חמשת השלבים של QSP מלמדים לאמן את הנפש והגוף, כדי שתהייה הרגשת ביטחון עצמי, ריכוז והנאה בלי עזרת הסיגריה.

חמשת השלבים שמובילים ליציאה לחופשי מהסיגריה.

בשלב הראשון, משחררים את פחד הגמילה מהסיגריה ובונים אמונה בהצלחת התהליך. 97% מהאנשים שהפסיקו לעשן התחילו את התהליך כשהם מפחדים שמשהו לא טוב הולך להתרחש והם האמינו שהם לא יצליחו להיגמל.

בשלב השני, לומדים על ההתמכרות לסיגריה ובונים אסטרטגיה מנצחת לפני היציאה לקרב על הבריאות והחיים.

בשלב השלישי, בונים תקשורת עם תת המודע. מפני ששם נמצאת ההתמכרות לסיגריה ומשם מגיעים הקולות שגורמות לקבל קריז ולהתחרפן.

בשלב הרביעי, כשיש כבר את כל הכלים ביד, לוקחים החלטה להיגמל סופית מהסיגריה. ואז מעשנים את הסיגריה האחרונה.

בשלב החמישי,  עוברים תהליך אימון להעצמה אישית, רוכשים מיומנות בגמילה והופכים למומחים לגמילה וליציאה לחופשי מהסיגריות.

מהי הדרך שלך לחופש?

גלילה למעלה