למה חברות הסיגריות לא תובעות את אלן קאר על הטעיית הציבור ועל הוצאת דיבה, ולשון הרע?

פרק 21 בספר של אלן קאר – הדרך הקלה להפסיק לעשן – רומז שחברות הטבק הונו את הציבור בטענות שקריות לגבי התחושה הנפשית שמתקבלת לאחר עישון סיגריה. זו הייתה עילה מספיק טובה לתבוע את רואה החשבון הבריטי בגין הוצאת דיבה ולשון הרע.

בלי כל בושה, רואה חשבון בריטי יצא נגד מוצר שליווה את הציבור במדינות רבות במשך מאות שנים. הסיגריות הרגיעו לוחמים אמיצים בשדות הקרב. אלמנות התנחמו עם סיגריה בעודן יושבות שבעה. ואפילו נערים הפכו בעזרתן לגברים.

אבל למעשה, גם אחרי שהמחקרים גילו מה גורם להתמכר לניקוטין, אלן קאר המשיך למכור את השיטה שלו בלי כל מפריע. למרות שבשלב זה גם חברות הטבק וגם ארגוני בריאות הציבור יכלו לתבוע אותו, כולם העדיפו לשתוק.

בהמשך, אסביר למה עד היום אף אחד לא עוצר את זה, אבל קודם צריך להבהיר מדוע פרק 21 חושף את האמת מאחורי השיטה הקלה של אלן קאר.

פרק 21 בספר הדרך הקלה להפסיק לעשן עוסק ביתרונות שיש בעישון סיגריה. למעשה, על פי הפרק הזה מבוססת כל השיטה. ומה בפרק?

לטענת אלן קאר, רואה חשבון במקצוע, אין כל יתרון בסיגריה.

לכן, הפרק הוא דף ריק!

רואה חשבון, טוען שאין בסיגריה שום דבר שגורם לרוגע, ריכוז, ביטחון עצמי ותחושת הנאה כללית. לדעתו, זו רק שטיפת מוח של חברות הטבק. ובעזרת הפרסומות בכלי התקשורת, הם הצליחו להונות את הקהל לחשוב בטעות, שהסיגריה אכן מרגיעה ונותנת הרגשה של ביטחון עצמי, ריכוז ותחושת הנאה כללית.

בתחילת שנות ה-80 של המאה שעברה גם החוקרים לא ידעו למה מאוד קל להתמכר לניקוטין ומאוד קשה להיגמל ממנו. אבל, כשארגון הבריאות העולמי הכריז על עישון סיגריות כמחלה כרונית, ישר יצאו לחקור את המחלה כדי למצוא לה תרופה.

מיליונים של דולרים נשפכו על המחקרים ובסוף?

בינגו, נפתרה התעלומה!

נמצא, שניקוטין מעלה את הרמה של מוליך עצבי במוח בשם דופמין. ורמה גבוהה של דופמין נותנת תחושה של רוגע, ביטחון עצמי והנאה כללית. כאן אפשר לקרוא את הכל.

ולמה 9 מתוך 10 שמפסיקים לעשן חוזרים להתמכרות תוך פחות משנה?

יש לכך רק סיבה אחת. הגעגוע להרגשה הנפשית הטובה שנותנת הסיגריה ואת זה חווה כל אחד שנפל במלכודת הרק סיגריה אחת.

אם הוכח שעישון סיגריה נותן הרגשה נפשית טובה, אז בשיטת אלן קאר צריך לשקר למוח כדי לנסות לשכנע אותו שאין בסיגריה כלום. כשלמעשה, חלק בנפש יודע בדיוק למה הוא רוצה לעשן. זאת הסיבה שמרגישים געגועים, עד שנכנעים לרצון להדליק רק סיגריה אחת.  לכן, גם בשיטה הזו מחזיקים מעמד בעזרת כוח הרצון וזה המתכון לכישלון.

ולמה חברות הטבק ויצרני הסיגריות לא תובעים את חברת אלן קאר?

מפני שהשיטה הזו רק משרתת את האינטרסים של חברות האלה.

המטרה של חברות הסיגריות שהמעשן ימשיך לקנות את המוצרים שלהם כמה שיותר שנים. מבחינתם, עדיף שיפסיק ויחזור להתמכרות מאשר שייגמל לחלוטין.  בנוסף לזה, אם מישהו נכשל בשיטה הוא לא ימליץ עליה לאחרים. כך, מספר המשתתפים בסדנה לא יעלה, אלא יישאר קבוע. מפני שפראיירים לא מתים, אלא רק מתחלפים.

בגלל שמי שנכשל לא ימליץ לחברים וגם בגלל שמאבדים אמון בשיטה, מחיר הסדנה היום כפול ממחירו לפני 10 שנים. וכשהעלות יותר גבוהה אמנם יש פחות משתתפים, אבל כך שומרים על הכנסה יציבה.

ויש עוד סיבה לעלייה החדה במחיר הסדנה בעשור האחרון.

עליית מחירי הסיגריות!

בשנת 2009 הייתה עליה נוספת במחירי הסיגריות, כדי לגבות יותר מיסים ממוצרי טבק. נקבע, שמחיר חפיסה לא יהיה  פחות מ-10₪. כך, שבשנת 2009 מחיר הסיגריות הזולות היה מעל 10 שקלים.

וכמה עולה היום חפיסת סיגריות זולות?

כך, שמחיר הסדנה עלה בהתאם לעליית מחירי הסיגריות.

בכל מובן אפשרי, זהו ניצול מצבו הנפשי של מי שרוצה להיגמל מסיגריות.

מפני שמי שמגיע לאלן קאר, קרוב לוודאי שכבר ניסה כמה פעמים לבד. ויכול להיות שגם יש לו ניסיון עם קופ"ח, התרופות והסדנאות, והוא כבר מבין שיש קשיים נפשיים בתהליך הגמילה. ועכשיו, הוא מוכן לשלם הרבה כסף כדי ללכת למכונים הפרטיים.

שיטת אלן קאר נחשבת לאחת השיטות הפופולריות להפסקת עישון. זאת הפסיכולוגיה שדרכה מוכרים את השיטה.

ההבטחה הגדולה – דרך קלה להפסיק לעשן. זה בדיוק מה שמעשנים רוצים לשמוע. כי מי לא רוצה להיגמל מהסיגריות בלי הסבל הנפשי, והגעגועים שגורמים לטפס על הקירות?

אין למעשן מה להפסיד – החזר כספי מלא. שילוב מנצח! גם דרך קלה וגם החזר כספי מלא, אם לא מצליחים להפסיק.

העוגן – אחריות לכל החיים. וכשמעשן שומע את הדברים האלה הפיתוי לשלם 3-4 אלף שקלים מאוד גבוהה.

כששומעים את ההצעה הזו, מיד רצה בראש המחשבה "מה יוצא לי מיזה".

והחשבון מאוד פשוט. נגיד, שהסיגריות עולות 1,000 שקלים בחודש והסדנה עולה 3 אלף. ואם חוזרים לעשן אחרי 3 חודשים מחזירים את כל הכסף. אז גם חוסכים, כשלא קונים סיגריות וגם מקבלים את הכסף בחזרה. הכי משתלם בעולם.

אבל אם זו הייתה באמת דרך קלה, אז למה צריך להחזיר את הכסף ולתת אחריות, ועוד לכל החיים?

אם זו הייתה דרך קלה, אז למה בדרך כלל נופלים חזרה לסיגריות וצריך לבוא לסדנאות חיזוק?

ואם כך, אז נותנים אחריות לכל החיים כדי לעבור את הסבל הנפשי כל פעם מחדש, אחרי שחוזרים לעשן?

חזרת לעשן אחרי 4 חודשים, חצי שנה, אחרי שנתיים?

אין בעיה…

תעבור עוד פעם את הסדנה ותפסיק לעשן, עד שיום אחד הרצון לעשן יהיה חזק יותר מהרצון לא להדליק רק סיגריה אחת.

השם של השיטה – הדרך הקלה להפסיק לעשן – נועד להגן מתביעות משפטיות על הונאה. מפני שישנו הבדל משמעותי בין להפסיק לעשן ובין להיגמל מסיגריות.

אך, גם הפרסומים ויחסי הציבור בתקשורת לא יכולים לשנות את העובדה שאלן קאר מעולם לא נגמל מסיגריות בעזרת השיטה שלו. לפי ההוכחות, הוא הפסיק לעשן וחזר שוב להתמכרות. ובמשך שני העשורים האחרונים לחייו אלן קאר היה מעשן פסיבי מרצונו החופשי.

אפשר לקרוא על הביוגרפיה של אלן קאר בספריה הלאומית של ארה"ב.

מההתרשמות שלי, הוא היה כמו אותם אנשים שאומרים – תעשה את מה שאני אומר, אבל אל תעשה את מה שאני עושה. מפני שלא ייתכן, שהוא היה צריך לשבת בחברת מעשנים כדי להסביר להם איך להפסיק לעשן בקלות.

זה מזכיר לי את סיפור הגמילה של כבור הרב, דוקטור מיכאל לייטמן.

בוא תסתכל.

אז למה אף אחד לא מייצג את קהל המעשנים שנופלים קורבן?

גם הדו"ח החמור שהגיש ארגון אמון הציבור בשנת 2013, לא גרם לאף אחד להגן על ציבור המעשנים.

למעשה, המעשן הוא פרה חולבת ואף אחד לא רוצה להפסיק לחלוב אותה עד יומה האחרון.

יצרנית הסיגריות יונקת מעטין אחד והשיטות להפסקת עישון יונקות מעטין אחר. והמדינה שואבת מיסים מכולם ומשרד הבריאות חולב את קופת המדינה בהוצאות בריאות שנגרמות בעקבות עישון סיגריות.

כולם נהנים על גב המעשן והוא מפסיד מכל הכיוונים.

ומה עם תביעה ייצוגית?

אין את מי  לתבוע!

מפני שחברות הסיגריות מוכרות מוצר שנותן תחושת רוגע, ביטחון עצמי והנאה כללית. והשיטות משווקות הפסקת עישון זמנית.

ומי שרוצה להיגמל מהסיגריות, צריך קודם ללמוד מה ניקוטין עושה בנפש שגורם להתמכרות, לסבל הנפשי בתהליך הגמילה ולפחד לצאת לחופשי.

כי משם הכול מתחיל.

מהי הדרך שלך לחופש?

גלילה למעלה